אנחנו
מכוונים ליצירת
אימפקט

מחקרים מותאמי קהלי יעד, שמטרתם לזהות ולאפיין את מי שנפגעו ממשבר הקורונה ואת קבוצות הסיכון לפגיעה, פיננסית או נפשית. בפרט ביצענו מחקר על מצוקה כלכלית ועל “העניים החדשים” בישראל יחד עם ארגון “לתת” ושני מחקרים לבחינת השפעת משבר הקורונה בנקודות זמן שונות על מבוגרים בני 65+ עבור ג’וינט-אשל.

מזה חמש שנים אנחנו מלווים במחקר הערכה מעצבת את תכנית “נושמים לרווחה” של משרד העבודה, הרווחה והשירותים חברתיים בשיתוף ג’וינט-אשלים וקרן רש”י. התכנית נועדה לקדם שינוי בתפיסת העוני בקרב שירותי הרווחה ולשפר את המענה לעוני ולבעיות הקשורות בו. קהל היעד של התכנית מונה כ-6,000 משפחות שמקבלות התערבות בעצימות גבוהה, לרבות סל מענים גמיש וליווי פרטני הוליסטי. במחקר המלווה אנו בוחנים כיצד השפיעה התכנית על המשפחות המשתתפות ומהו השינוי התפיסתי והמערכתי שיצרה. בכלל זאת, אנו בוחנים היבטים של קיימות התכנית ואת השפעותיה על קהלי יעד שונים, כגון צעירים ומשפחות של חיילים.

כלי לקבלת החלטות מבוסס ראיות המיועד לתמוך בתכנון השקעות לקידום מוביליות חברתית על רצף הגילים במגוון ערוצים (במשפחה, בסביבת המגורים ובבית הספר) ולסייע בבניית התערבות אפקטיביות לקידום מוביליות. הכלי נבנה תוך שימוש בשילוב של שיטות מחקר מתקדמות, לרבות למידת מכונה (Machine Learning) וניתוח רשתות. פותח עבור קרן רש”י, הג’וינט, משרד החינוך, משרד הרווחה ועמותת ג’ינדאס

על סמך השוואות בינלאומיות מבוססות נתונים ושימוש במתודולוגיה של חשיבה מערכתית, יצרנו מפת ידע המתווה את הדרך קדימה לרשויות מקומיות בישראל. מפת הידע פותחה עבור משרד הפנים וארגון “מעוז” כדי לתמוך בתוכנית “מקום” לפיתוח מנהיגות נושאת שינוי בשלטון המקומי.

במקום על תפיסות כלכליות מופשטות – פותח עבור המוסד לביטוח לאומי ומושתת על מדד העוני החלופי המוכר שלנו המתפרסם מדי שנה עם ארגון “לתת”.

תמיכה בקולקטיב אימפקט של חמישה משרדי ממשלה, תשע רשויות מקומיות וכתריסר מלכ”רים, בהובלת ג’וינט-אשלים, לשם קידום תכנית אסטרטגית מבוססת ידע לקידום התפתחות בילדות המוקדמת בחברה הבדואית. השתמשנו בבסיס ידע משותף, שנבנה באמצעות מחקר ותהליכי תכנון השתתפותיים, על מנת לגבש מדדים ולקבוע תכנית פעולה אופרטיבית מותאמת להקשר המקומי.

על בסיס סקירה נרחבת של ספרות בינלאומית, התייעצויות עם מומחים ובשיתוף מטה משרד החינוך ניסחנו הגדרות, יכולות ליבה ושלבי התפתחות לכל אחת מ-13 המיומנויות אותן משרד החינוך החליט לקדם כחלק ממהלך “דמות הבוגר 2030”. העבודה, שהתבצעה עבור מינהל תכנון ואסטרטגיה והמזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, משמשת בסיס לקידום המדיניות ולבניית תכנית פדגוגית לפיתוח המיומנויות בפועל.

בניסוי בהשמה מקרית (RCT) שערכנו בשיתוף עם ארגון “לתת” הצלחנו להביא לחילוץ מרעב של יותר ממחצית המשפחות שהשתתפו בניסוי ולשפר את מצבן של כל המשפחות שסבלו מאי-ביטחון תזונתי חמור. מדגם הניסוי הורכב מ-130 משפחות הסובלות מאי-ביטחון תזונתי חמור, שחולקו באופן מקרי לשתי קבוצות. רמות הביטחון התזונתי של שתי הקבוצות נמדדו שלוש פעמים לאורך שנת הניסוי. מהמחקר עלה כי מצב כל המשפחות השתפר שיפור מובהק. 70% מהמשפחות המשתתפות קפצו משמעותית ברמת הביטחון התזונתי שלהן ושיעור השיפור הממוצע עמד על כ-19% בסולם הביטחון התזונתי. למעשה, 52% מכלל המשפחות שהשתתפו בניסוי אף חולצו מרעב. מספרים אלו גבוהים יחסית לממצאים מקבילים מהתערבויות בעולם. כמו כן, המחקר אפשר לנו לשרטט קווים להתערבות סקיילבילית עתידית לחילוץ מרעב.

בעבודתנו עם החברה למתנ”סים יצרנו מדד רב-ממדי חדש המודד את החוזק של קהילות ואת לכידותן. המדד מבוסס על ארבעה גורמי מפתח ביצירת חוזק קהילתי: חיבוריות, פעולה קולקטיבית, תחושת שייכות ואמון. המדד יושם בעשרות מתנ”סים ומשתמשים בו כדי למדוד קידום קהילתיות ברמה הארצית.

משרד הבריאות שכר את שירותינו כדי לגבש מדיניות חדשה שמבקשת להגדיר ולהטמיע עקרונות וסטנדרטים של טיפול המתמקדים בצרכי המטופל (Patient Centered Care). המחקר שלנו עזר להסיט את מיקוד הרפורמה מאיכות השירותים בלבד אל לב ליבו של טיפול רפואי אפקטיבי. האסטרטגיה שגיבשנו הפכה למדיניות ממשלה רשמית, במסגרתה מתוכננת שורה של ניסויים אקראיים מבוקרים בבתי חולים ממשלתיים שמטרתם לבחון את יעילות הגישה ואת השפעתה על תוצאות קליניות.

בעבודה עם 8400, עמותה העוסקת בהאצת הצמיחה בישראל באמצעות מגזר ה-Health-Tech, השתמשנו בתיאוריה מאקרו-כלכלית ובמחקר בינלאומי יישומי כדי להצביע על 4 מנופים קריטיים המייצרים צמיחה מואצת בענפי תעשייה שמבוססים על חדשנות. על בסיס המחקר בנינו דשבורד מבוסס ראיות למעקב אחר ההתקדמות של כל אחד מהם.

המשגה מחודשת, ניתוח ואפיון של הבעיות של צעירים בישראל עבור קרן גנדיר ושותפיה, לרבות הרשות לצעירים במשרד לשוויון חברתי. כדי לסייע במיקוד ובסינכרון המאמצים בתחום הצעירים, ניערנו את הנחות היסוד בתחום, זיהינו את הבעיה בהבנת הבעיה כיום והצענו מסגרת רעיונית חלופית, אשר מבחינה בין שלושה סוגי בעיות ביכולת של צעירים וצעירות לממש הכרעות ראשונות מיטביות בתחומי החיים המרכזיים (השכלה, עבודה, זהות, משפחה והשתתפות חברתית). על בסיס המשגה זו ביצענו מחקר השוואתי לזיהוי יעדים, מדדים ובנצ’מארקים ובחנו מרחבי פתרון רלוונטיים אגב שימוש בתובנות ממתודת החשיבה המערכתית.

לבקשת המועצה הישראלית להתנדבות, פיתחנו מחשבון לחישוב הערך הכלכלי של מתנדבים עבור ארגונים חברתיים, באופן אשר יאפשר לארגונים לכמת אותו בתקציב תשומות ותפוקות ולהציג את פעילות ההתנדבות בערכים כלכליים. לצורך כך זיהינו מודלים מרכזיים בעולם המחשבים ערך כלכלי של התנדבות, בנינו מודל ייחודי לחישוב הערך ופיתחנו מחשבון מפורט לשימוש הארגונים.

במסגרת מחקר נרחב שביצענו עבור משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים עם ג’וינט-אשלים, זיהינו תשעה גורמי חוסן מרכזיים וארבע זירות משבר. מיפינו ואפיינו התערבויות אפקטיביות במשפחה (הורים וילדים) המקדמות גורמי חוסן בהתאם לכל אחד מהמשברים ובנינו כלי מיפוי ייחודי המיועד לעובדים הסוציאליים לזיהוי חוסן משפחות.

משפחות צעירות בסיכון הוגדרו כמשפחות בהן לפחות אחד מבני הזוג מתחת לגיל 25 והן משפחות חד-הוריות, משפחות בהן ההורים חסרי עורף משפחתי או בעלי עבר פלילי. לראשונה בישראל ייצרנו אומדן המבוסס על מודלים חישוביים של היקף אוכלוסיית היעד. לאחר מכן זיהינו את החסמים הייחודיים לכל פרופיל של משפחות ואת ההתערבויות אשר מסייעות בטיפול בחסמים אלו.

מדד רב-ממדי שמאפשר לבחון ולמדוד יחסים ושותפויות בין קבוצות תרבותיות מגוונות בחברה הישראלית. המדד פותח על בסיס תפיסה ושפה ייחודיות, שמיזם “לחיות יחד” פיתח בשיתוף פעילים ומובילי דעה מקבוצות תרבות מגוונות בחברה הישראלית. המדד שיושם שנתיים ברציפות משמש בסיס ידע לפעילות המיזם ולכל המבקשים לייצר שותפות חברתית חדשה בישראל.