אנחנו
מכוונים ליצירת
אימפקט

בעבודתנו עם החברה למתנ”סים יצרנו מדד רב-ממדי חדש המודד את החוזק של קהילות ואת לכידותן. המדד מבוסס על ארבעה גורמי מפתח ביצירת חוזק קהילתי: חיבוריות, פעולה קולקטיבית, תחושת שייכות ואמון. המדד יושם בעשרות מתנ”סים ומשתמשים בו כדי למדוד קידום קהילתיות ברמה הארצית.

משרד הבריאות שכר את שירותינו כדי לגבש מדיניות חדשה שמבקשת להגדיר ולהטמיע עקרונות וסטנדרטים של טיפול המתמקדים בצרכי המטופל (Patient Centered Care). המחקר שלנו עזר להסיט את מיקוד הרפורמה מאיכות השירותים בלבד אל לב ליבו של טיפול רפואי אפקטיבי. האסטרטגיה שגיבשנו הפכה למדיניות ממשלה רשמית, במסגרתה מתוכננת שורה של ניסויים אקראיים מבוקרים בבתי חולים ממשלתיים שמטרתם לבחון את יעילות הגישה ואת השפעתה על תוצאות קליניות.

מחקרים מותאמי קהלי יעד, שמטרתם לזהות ולאפיין את מי שנפגעו ממשבר הקורונה ואת קבוצות הסיכון לפגיעה, פיננסית או נפשית. בפרט ביצענו מחקר על מצוקה כלכלית ועל “העניים החדשים” בישראל יחד עם ארגון “לתת” ושני מחקרים לבחינת השפעת משבר הקורונה בנקודות זמן שונות על מבוגרים בני 65+ עבור ג’וינט-אשל.

תמיכה בקולקטיב אימפקט של חמישה משרדי ממשלה, תשע רשויות מקומיות וכתריסר מלכ”רים, בהובלת ג’וינט-אשלים, לשם קידום תכנית אסטרטגית מבוססת ידע לקידום התפתחות בילדות המוקדמת בחברה הבדואית. השתמשנו בבסיס ידע משותף, שנבנה באמצעות מחקר ותהליכי תכנון השתתפותיים, על מנת לגבש מדדים ולקבוע תכנית פעולה אופרטיבית מותאמת להקשר המקומי.

על סמך השוואות בינלאומיות מבוססות נתונים ושימוש במתודולוגיה של חשיבה מערכתית, יצרנו מפת ידע המתווה את הדרך קדימה לרשויות מקומיות בישראל. מפת הידע פותחה עבור משרד הפנים וארגון “מעוז” כדי לתמוך בתוכנית “מקום” לפיתוח מנהיגות נושאת שינוי בשלטון המקומי.

במקום על תפיסות כלכליות מופשטות – פותח עבור המוסד לביטוח לאומי ומושתת על מדד העוני החלופי המוכר שלנו המתפרסם מדי שנה עם ארגון “לתת”.

על בסיס סקירה נרחבת של ספרות בינלאומית, התייעצויות עם מומחים ובשיתוף מטה משרד החינוך ניסחנו הגדרות, יכולות ליבה ושלבי התפתחות לכל אחת מ-13 המיומנויות אותן משרד החינוך החליט לקדם כחלק ממהלך “דמות הבוגר 2030”. העבודה, שהתבצעה עבור מינהל תכנון ואסטרטגיה והמזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, משמשת בסיס לקידום המדיניות ולבניית תכנית פדגוגית לפיתוח המיומנויות בפועל.

בניסוי בהשמה מקרית (RCT) שערכנו בשיתוף עם ארגון “לתת” הצלחנו להביא לחילוץ מרעב של יותר ממחצית המשפחות שהשתתפו בניסוי ולשפר את מצבן של כל המשפחות שסבלו מאי-ביטחון תזונתי חמור. מדגם הניסוי הורכב מ-130 משפחות הסובלות מאי-ביטחון תזונתי חמור, שחולקו באופן מקרי לשתי קבוצות. רמות הביטחון התזונתי של שתי הקבוצות נמדדו שלוש פעמים לאורך שנת הניסוי. מהמחקר עלה כי מצב כל המשפחות השתפר שיפור מובהק. 70% מהמשפחות המשתתפות קפצו משמעותית ברמת הביטחון התזונתי שלהן ושיעור השיפור הממוצע עמד על כ-19% בסולם הביטחון התזונתי. למעשה, 52% מכלל המשפחות שהשתתפו בניסוי אף חולצו מרעב. מספרים אלו גבוהים יחסית לממצאים מקבילים מהתערבויות בעולם. כמו כן, המחקר אפשר לנו לשרטט קווים להתערבות סקיילבילית עתידית לחילוץ מרעב.